ישראתין

ישראתין

הספר הלבן הזה מציג את הבעיה באופן ניטראלי ומדעי ורציני בשביל מציאת פיתרון מוצדק וסופי לבעית המזרח התיכון שעבר עליה זמן רב. ולמנוע מהאזור אסוני האלימות והמלחמה וההרס.

ומגיש את מחשבות ודעות לערבים וליהודים שדיברו כבר עליה, ותוכניות לאומיות מסכימות עם הפיתרון שמציע אותו הספר הלבן הזה. ושום תוכנית אחרת לא תפתור בכלל את הבעיה.

פלשתין

זה השם של הארץ הנזכר בהיסטוריה ובספרים הקדושים של האזור. והוא ביחס לתושבים המקוריים הפלשתינאיים .קוראים את זה בתנ"ך, בספרי יהושע ובראשית ודברים...וכו'. הספרים האלה מדברים על שמות הענקים והרפאים והכנענים ובני-חת ויבסיים...וכו', וספר השמות אומר באופן ברור: (ויהיא בשלח פרעוה את העם ולא נחם אלוהים דרך ארצ פלסשתים) (13,17)

והשם נשאר פלשתין במשך תקופת המנדט, וזה נזכר בכל הפרויקטים וההסכמים שנצעו. וגם את קנאי התנועה הציונית מכירים בזה כמו (שמואיל קץ) מיסד תנועת (חרות) הציונית, ואחד ממנהיגי אירגון הצבא הלאומית הציונית, שאומר: "כל היסודים הציונים בעולם היו טוענים את השם של פלשתין". למשל: "אנגלו-פלשתין" היה בנק ציוני. ושמה של קופת היסוד היהודי היה קופת היסוד הפלשתינאית, וגם קופת פועלי פלשתין היתה יהודית, ושירי פלשתין בגלות היו שירים ציונים, והוא גם אומר:"הינו חוגגים בחג האילון בחוץ לארץ בשם חג האילון הפלשתינאי", ועיתון (פלשתין פוסט) היה העיתון של האיגוד הציוני. ושמו היה "הדואר הפלשתינאי" והשם "פלשתין" לא השתחלף אלא אחרי קיום מדינת ישראל. הוא מכיר שהשימוש בספה העברית בטיבריה הותחל רק בדור העשירי. וגם רוזפלת נשיא ארה"ב בתשובתו על המלך עבדאללה, מלך הירדן במרס 1944 אומר:"בנוגע לפלשתין, אני שמיח למסור אליכם את ההגדשות שארה"ב לא רוצה להחליף את המצב היסודי בפלשתין בלי עצת הערבים והיהודים השלמה.

בדרך כלל, ההיסטוריה של פלשתין דומת להיסטוריה של שאר מדינות האזור שבהן גרו עמים ושבטים שונים, חלק מהם עולה וחלק אחר תוקף. והכירה מלחמות רבות. וגלים אנושיים מכל צד.

מבחינה היסטורית, אף אחד לא יכול להדגיש כי היא הארץ שלו. זאת טענת שוא. ואין שום חוק למישהו בחלק אחד מפלשתין, ונמנע מהחלקים האחרים.

מדינה ליהודים

זה הוא הרעיון הראשון של )טיודור הרצל( להגן על היהודים בתקופה המודרנית. הגורם לזה הוא הרדיפה שסבלו אותה היהודים באירופה לפני זמן (היטלר).

ודובר על קפריסין וארג'נטין ואוגנדה וההר הירוק ופלשתין וסיני לקים מדינה ליהודים להתנצל מהם באירופה. אז פלשתין לא היתה בהכרח הארץ הלאומית ליהודים כמו הדגישה ההיסטוריה.

הצהרת בלפור

כוונתה הראשונה היא להתנצל מיהודי אירופה יותר מאהדה להם.

רדיפת היהודים

מזלו של העם הזה הוא מזל רע. סבלו הרבה על ידי מנהיגים וממשלות ועמים מקדם. למה? זה הוא רצון אלוהים הנזכר בקוראן, מפרעו של מצרים עד מלך בבל, עד הרומאים, טיטוס והדרין עד מלכי אנגליה כמו אדוארד הראשון. נגלו ונכרתו ונכבלו ונרדפו על ידי המצרים והרומאים והאנגלים והרוסים והבבלים והכנענים, ובסוף הנאצים של היטלר.

הערבים והיהודים

אין שום איבה בין הערבים ליהודים, אלא הם בני דוד של השבט הערבי העדנני, זרע אברהם עליו השלום. כאשר היהודים נרדפו, אירחו אותם אחיהם הערבים ושכנו אותם עמם ב"מדינה" ונתנו להם "ואדי אלקרא" שנקרא בשם הזה ביחס לכפרים היהודיים. אחרי הופעת האסלאם נמאס ליהודים שהנביא לא היה מהם ושמרו לו טינה. והערבים נלחמו בהם כמו בכל הכופרים מקוריש ומהערבים הנרתעים. נגרשו היהודים עם הערבים מספרד בסוף הדור החמש עשרה וגרו ביחד בארצות-ערב. לפיכך, מוצאים רובע יהודי בכל מדינה ערבית, והיו חיים בשלום ובאהבה עם אחייהם הערבים.